אחרי נסיעה ארוכה שהתחילה בכברי ב1:00 לפנות בוקר, נחתנו בקטוביץ' סביב השעה 10:30 שעון פולין. פגשנו את הפיילוט הפולני (האיש שדואג לנו להכל), עלינו לאוטובוסים המפנקים שלנו והתחלנו את המסע.
נסיעה קצרה לבנדין. למרגלות הטירה והכנסייה, סיפרנו את סיפור קהילת בנדין היהודית, שהייתה קהילה גדולה ומשמעותית והיום אין יהודי אחד.
הלכנו ברגל עד בית הכנסת המזרחי, בית כנסת (בית תפילה) מרשים, שנשמר בצורה מדהימה, עם ציורי קיר עוצרי נשימה. נסענו לבונקר של ההתנגדות היהודית שמענו את הסיפור של פרומקה פלוטניצקה, ושל המאבק, למרות חיסול מוחלט של המחתרת. שם, ממש בבנין של הבונקר, נפגשנו עם פיוטר, פולני נוצרי, שביחד עם זוגתו ועם אלכס דנצינג ז"ל, היו האבות ומובילי המסעות לפולין, מקום שמשמר את הזיכרון של הסיפור הזה.
השמענו שיר לזכרו של אלכס ז"ל ואמרנו כמה מילים, היה מאוד מרגש ואינטימי.
אכלנו ארוחת צהריים ונסענו לכיוון קראקוב למחנה העבודה פלאשוב. עשינו סיור בתוך שאריות המחנה, שהיום הוא פארק ירוק לאנשי השכונה.
הילדים כבר היו על האדים האחרונים של הכוחות, אבל עשו מאמץ גדול.
הגענו למלון והכוחות חזרו להם מיד….מלון מעולה ונעים. קבלנו חדרים, אכלנו ארוחת ערב חמה, והתכנסנו שוב למפגשי ערב, שסוגרים את היום. עלו שם דברים כל כך מרגשים וחשובים.
אנחנו מרגישים שהילדים איתנו עד הסוף.
מודים לכם, ושומרים עליהם.