הכרזה, רעיון לאומי, מדינה יהודית


תוכן עניינים לפרקי הכרזת עצמאות, רעיון לאומי ומדינה יהודית (לפי רשימת נושאים של הפיקוח, נושאים 1-8) 

1. הרקע ההיסטורי להקמת המדינה:

החלטת 181 של האו"ם (החלטת החלוקה).

2 . הכרזת העצמאות:

הכרות עם תוכן ההכרזה כולה.

חלק ראשון: חלק היסטורי-הצדקות להקמת המדינה: היסטורית, בינלאומית (הצהרת בלפור, כתב המנדט), טבעית-

אוניברסאלית.

חלק שני: חלק אופרטיבי-מעשי- הקמת המדינה ("לפיכך נתכנסנו…. אשר תיקרא בשם ישראל"). 

חלק שלישי: חלק הצהרתי-אופי המדינה (מדינת ישראל תהא פתוחה…מגילת האומות המאוחדות), ארבע פניות

והתחייבויות לגורמים שונים.

מאפייני מדינה יהודית ודמוקרטית הבאים לידי ביטוי בהכרזה .

3 . הרעיון הלאומי:

א. התנאים ההכרחיים לקיומה של מדינה.

ב. לאומיות ומדינת לאום: קבוצה אתנית, לאום.

סוגי לאומיות: לאומיות אתנית-תרבותית, לאומיות פוליטית.

משמעויות שונות של מדינת הלאום יובהר הרצף: מדינת לאום אתנית תרבותית, מדינה דו לאומית, מדינה רב לאומית, – – –

מדינת לאום פוליטית/מדינת כלל אזרחיה.

ג. ההצדקות למדינת הלאום (ילמדו שלוש הצדקות לבחירת המורה).

 

מדינה יהודית

מדינת ישראל – מדינה יהודית ודמוקרטית:

מדינת ישראל, בהיותה מדינה יהודית, היא מקרה פרטי של מדינת הלאום המודרנית.

מאפייניה וערכיה נגזרים מהגדרתה כיהודית ודמוקרטית.

4 . עמדות שונות לגבי אופייה הרצוי של מדינת ישראל- אופי וזהות דתי ולאומי

רצף העמדות ("חלומות") בנושא זהותה הדתית-תרבותית הרצויה של המדינה: עמדה דתית חרדית, עמדה דתית לאומית,

עמדה מסורתית, עמדה חילונית- היהדות כתרבות, עמדה חילונית- הפרדת הדת מהמדינה.

רצף העמדות ("חלומות") בנושא זהותה הלאומית הרצויה של המדינה: מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית של כל

אזרחיה, מדינת ישראל כמדינת לאום יהודית אתנית, מדינת לאום פוליטית של כלל אזרחיה או של כלל לאומיה.

5 . המאפיינים היהודיים של המדינה:

א. היבט משפטי-נורמטיבי: לגבי כל חוק תוכן ומטרה (כיצד מבטא החוק את אופייה היהודי של המדינה).

המצב המשפטי המחייב: חוק השבות, חוק האזרחות (מופיעים שוב בנושא היסודות החוקתיים). חוק יסוד מקרקעי

ישראל, חוק חינוך ממלכתי (מטרות החינוך), חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק יסודות המשפט (המשפט העברי), חוק איסור

גידול חזיר, חוק חג המצות, חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה, החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, חוק השידור הציבורי,

חוק בתי הדין הרבניים.

ב. המרחב הציבורי:

מעמדה של השפה העברית כשפה הרשמית, לוח השנה העברי, סמלי המדינה )סמל, דגל, המנון(.

ג. בין הציבורי לפרטי:

הסדר הסטטוס קוו.

 

6 . מדינת ישראל והעם היהודי בתפוצות:

האחריות והמחויבות ההדדית של מדינת ישראל והעם היהודי בתפוצות

 

7 . המיעוטים בישראל:

א. מעמד המיעוטים במדינת ישראל.

ב. היבט דמוגרפי-סוציולוגי: הכרת קבוצות המיעוט השונות (ערבים, דרוזים ואחרים). 

ג. היבט המרחב הציבורי: מאפייני המיעוטים וביטוי לתחומי השפה, התרבות, הדת.

ד. היבט מוסדי: מעמד וסטאטוס רשמי של מוסדות המיעוטים בתחומים: חינוך, מוסדות דת, בתי דין.

 

8 . השסע הלאומי:

השסע הלאומי; הצגת הקבוצות השונות, גורמים וביטויים, דרכי התמודדות )אתגר החיים המשותפים לאור השסע,

האפשרויות להסכמות, פשרות וצמצום המחלוקות).

 

הגדרות כלליות כניסה למערכת
שינוי גודל גופנים
ניגודיות